רופא מומחה- מקרה שני

בסוכרת נעורים מטרת הטיפול צריכה להיות הורדה ככל הניתן של רמת המוגלובין הקשור לסוכר ( HbA1C), וכן לשמור ככל הניתן על רמת גלוקוז קרובה לנורמה. בשביל להצליח במטרה זו החולים לומדים לבדוק בעצמם את הרמת הסוכר בדמם. הטיפול בסוכרת מותאם אישית לחולה, זאת בהתייעצות קבועה עם הרופא המטפל. פרט לטיפול התרופתי יש להקפיד על תזונה נכונה בחולי הסוכרת, יש להתייעץ עם דיאטנית לקביעת דיאטה נכונה ומתאימה לכל חולה. חשוב להקפיד על גודל וזמן הארוחות על מנת למנוע חוסר התאמה בינן לבין זריקות האינסולין. כמו כן פעילות גופנית סדירה יכולה לעזור בשמירה על רמת סוכר תקינה ומניעת הסיבוכים בעתיד.
הטיפול העיקרי מבוסס על מתן אינסולין. האינסולין הינו חלבון, שלא ניתן לתת אותו דרך הפה, אלא בזריקות תת עוריות (טיפול בכדורים אינו יעיל בסוג זה של סוכרת). חולי סוכרת מסוג 1 מטופלים בד"כ, ב- 3-4 זריקות אינסולין ליום או לחלופין ע"י משאבת אינסולין, המזליפה אינסולין באופן מתמיד ומתמשך, בצורה המחקה את הפרשת האינסולין מהלבלב אצל אנשים בריאים. כיום עומדים לרשות הסוכרתיים שני סוגי אינסולין מהירי פעולה: NovoRapid של חברת "נובו נורדיסק" ו-Humalog"" של חברת "אלי לילי", הנספגים במהירות בדם ומתחילים לפעול מיידית. בכך למעשה, הם דומים לאינסולין הפיזיולוגי המופרש בגופם של אנשים בריאים. האינסולינים המהירים מאפשרים לחולים לנהל אורח חיים גמיש יותר, מאחר והמהירות של תחילת פעולתם, מאפשרת לחולה להזריק את האינסולין עשר דקות בלבד לפני הארוחה ולא כחצי שעה לפניה. מתן אינסולין בעזרת משאבת אינסולין הינה השיטה הקרובה ביותר להפרשה הטבעית של אינסולין. לדור החדש של משאבות האינסולין רמת דיוק ואמינות גבוהה מאד. המשאבות, שגודלן כגודל מכשיר סלולרי זעיר ניתנות לנשיאה בכיס והן עמידות בפני חבלות ורטיבות. בתוכן ממוקם בקבוקון אינסולין. האינסולין מוזרם דרך צינורית דקה שהקצה שלה נמצא מתחת לעור.ספיגת האינסולין טובה מאוד והמטופלים נהנים מחופש יחסי, מבחינת ההקפדה על ארוחות מסודרות וירידה בסיכון לפתח היפוגליקמיה ליילית. כמו גם, ירידה משמעותית במספר הזריקות היומיות הנחוצות. אחת הבעיות העיקריות שנתקל בהן חולה סוכרת נעורים היא הצורך לבצע מספר רב (3-6) של בדיקות סוכר ביום על מנת להתאים את מינון האינסולין, לשפר את האיזון המטבולי, ולמנוע סיבוכים מסוכנים כמו התקפי היפוגליקמיה. היום אנו עדים לפיתוח מכשירים חדשים הפועלים כחיישני סוכר (Glucose Sensors) אשר מסוגלים לבצע מדידות סוכר אמינות רציפות וממושכות ללא צורך בדקירות (Real time monitoring). החיישנים החדשים יכולים לשמש גם כן כמערכת התראה אשר תתריע בכל מקרה של עליה או ירידה קיצונית ברמת הסוכר, ובכך למנוע בעיקר התקפי היפוגליקמיה קשים. למעשה החיישנים החדישים האלה סוגרים את המעגל בכיוון פיתוח לבלב מלאכותי אשר יכלול חיישן המשדר את רמות הסוכר למחשב המחובר למשאבת אינסולין אשר תזליף את כמות האינסולין הדרושה על מנת לשמור על איזון מטבולי אופטימלי בדומה לפעולתו של הלבלב האנושי.